קולות ציבוריים

אבי שליים

נולד בבגדד ב־1945, גדל בישראל ושירת בצה״ל, והפך להיסטוריון באוקספורד. ספר זיכרונותיו Three Worlds: Memoirs of an Arab-Jew (2023) מערער על הנרטיב הציוני בשאלה מדוע עזבו יהודי עיראק את ארצם.

מקורות: The Markaz Review · Wikipedia

צילום: Mans2014 · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons · B&W

אילן פפה

היסטוריון באוניברסיטת חיפה במשך יותר משני עשורים. לאחר שתמך בחרם אקדמי הוא גונה בכנסת, נשמעו קריאות לפטר אותו והוא קיבל איומים על חייו. ב־2007 עבר לאוניברסיטת אקסטר, ואמר שנעשה קשה מדי לחיות בישראל עם עמדותיו.

מקורות: Times Higher Education · Wikipedia

צילום: Fjmustak · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons · B&W

מיקו פלד

בנו של האלוף מתי פלד ולוחם לשעבר ביחידה מובחרת. הריגתה של אחייניתו בפיגוע ב־1997 הובילה אותו לבחון מחדש את האמונות שעליהן גדל. כיום הוא סופר ומרצה אנטי־ציוני, מחבר הספר The General’s Son.

מקורות: Mondoweiss · The Real News

צילום: Miko Peled · CC BY 1.0 · Wikimedia Commons · B&W

יונתן שפירא

טייס מסוקים לשעבר בחיל האוויר. ב־2003 כתב את ״מכתב הטייסים״, שבו 27 טייסים סירבו לטוס במשימות מעל השטחים הכבושים, והיה ממייסדי ״לוחמים לשלום״. לאחר שאיבד את עבודתו כטייס בישראל, עבר עם משפחתו לנורווגיה.

מקורות: JURIST (2024) · Bard College

איתן ברונשטיין אפריסיו

מייסד ״זוכרות״, הפועלת להכניס את הנכבה לזיכרון הציבורי בישראל, ומנהלה עד 2011. בסוף 2019 עזבו הוא ובת זוגו אלאונור מרזה את ישראל לבריסל, בין השאר כדי שילדם לא יגדל בתרבות מיליטריסטית.

מקורות: AJ+ · Haaretz via Portside

אביגיל אברבנאל

נולדה בתל אביב ב־1964, שירתה בצבא ועזבה את ישראל לאוסטרליה ב־1991; ב־2001 ויתרה על אזרחותה הישראלית. פסיכותרפיסטית בסקוטלנד, ערכה את Beyond Tribal Loyalties – 25 סיפורים אישיים של פעילי שלום יהודים.

מקורות: Mondoweiss (2022) · Green Left

חיים ברשית

בן לניצולי שואה, לחם במלחמת 1967 – חוויה שלדבריו שינתה את חייו. במאי ואיש אקדמיה בלונדון, מגדיר את עצמו אנטי־ציוני ומחבר הספר An Army Like No Other.

מקורות: The Real News · Al Jazeera

אברהם בורג

יו״ר הכנסת ויו״ר הסוכנות היהודית לשעבר. הגדיר את עצמו פוסט־ציוני, וב־2021 ביקש מבית המשפט למחוק את הלאום ״יהודי״ מרישומו, במחאה על חוק הלאום מ־2018.

מקורות: Mondoweiss (2021) · Wikipedia

צילום: Itzhak Harari · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons · B&W

עופר כסיף

חבר הכנסת מטעם חד״ש מאז 2019, והחבר היחיד שמגדיר את עצמו בגלוי אנטי־ציוני. ב־2024 שרד בקושי הצבעה על הדחתו מהכנסת, והושעה כמה פעמים.

מקורות: Jacobin (2025) · Tribune (2024)

צילום: Amir Deeb · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons · B&W

נורית פלד-אלחנן

פרופסור לשפה ולחינוך. לאחר שבתה סמדר, בת 13, נהרגה בפיגוע ב־1997, הפכה לקול בולט נגד הכיבוש. מחקרה מראה כיצד ספרי הלימוד בישראל מציגים את הפלסטינים. זוכת פרס סחרוב, 2001.

מקורות: European Parliament · Groundviews (2013)

צילום: EPP-ED Group · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons · B&W

טל מיטניק

בגיל 18 היה לישראלי הראשון שנכלא על סירוב לשירות צבאי במחאה על המלחמה בעזה, בדצמבר 2023, ונשלח שוב לכלא בינואר 2024. לדבריו, אין פתרון צבאי לבעיה פוליטית.

מקורות: +972 Magazine · Connection e.V.

איתמר גרינברג

גדל במשפחה חרדית בבני ברק, וסירב להתגייס באוגוסט 2024 במחאה על המלחמה והכיבוש. ישב 197 ימים בכלא צבאי – התקופה הארוכה ביותר לסרבן מצפון זה שני עשורים.

מקורות: Amnesty International · +972 Magazine

צילום: Itamar Greenberg · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons · B&W